שאלה:
"לפני הקורונה הכל עם השינה היה מושלם. היה טקס קבוע, הייתי שמה אותה במיטה והיא היתה הולכת לישון לבד וישנה רצוף עד הבוקר. כשהקורונה הגיעה הצלחנו לשמור על זה לתקופה ארוכה (בערך חודש). ואז ביום בהיר אחד היא החליטה שזהו. לא ברור למה אבל אם אני יוצאת מהחדר זה צרחות היסטריות (ומדובר בילדה מאוד רגועה שאף פעם לא מגיבה ככה). אחרי יומיים כאלו הבנתי שאם אהפוך את זה לשגרה זה יעשה רק רע אז מאז אני פשוט נשארת איתה בחדר עד שהיא נרדמת ומחזיקה לה את היד, מה שלוקח בין חצי שעה לשעה. נראה לי שכל הסיפור זה כי קשה לה להפרד ואין לה שגרה מסודרת, אבל לא רואה משהו שאני יכולה לעשות עם זה עכשיו ... אשמח לתובנות בנושא"
תשובה:
אנחנו צריכות לזכור שלא רק החיים שלנו יצאו מהשגרה, אלא גם של הילדים, הילדים היו רגילים למסגרת- משפחתון, מטפלים, ילדים וברגע אחד זה נעלם להם, בנוסף גם אנחנו משקפים להם את המתח, העצבים, חוסר האונים וחוסר הבהירות מה שמשרה חוסר בטחון וחרדה.
השכבה של חצי שעה, זו השכבה ארוכה, משהו בתזמונים לא נכון שם.
קודם כל לבדוק תזמונים- עברנו לשעון קיץ, יכול מאוד להיות שצריך לאחר את ההשכבה, כי המלטונין מופרש מאוחר יותר.
דבר שני להסיר בהדרגתיות- הייתי מתחילה מהרדמה כשהיא מחזיקה לך את היד, לאחר מכן הרדמה כשאת רק נוכחת שם ומדי פעם נוגעת, לדוג' אם היא מרימה ראש וקמה, את לא נוגעת בה, כשמניחה ראש את נוגעת, ואז בהדרגה להתרחק ולהתקרב רק אם צריך.
שאלה:
"עיקר הבעיה אצלי היא התעוררות של ד' (בן 8 חודשים) סביבות 1 בלילה ולא חוזר לישון לפעמים גם עד 3 בוודאות יודעת שזה לא רעב. מה הסיבה להתעוררות ככ ממושכת ואיך הכי נכון להגיב? בנוסף אשמח להבין מה הסיבה העיקרית אם אפשר למנות בכלל להתעוררות ככ סמוכה להרדמה למשל הרדמה ב 19.00 והתעוררות ב 22.30 שיודעת שאכל טוב".
תשובה:
מה התזונה שלו? האם יונק או מקבל בקבוק? מתי ההאכלה האחרונה?
בגיל הזה יש סיכוי גדול שהאוכל במידה ומקבל בקבוק או יונק בשעה הזו, מעכב אותו מלהרדם, אם אכן את מאכילה בהתעוררות הזו, הייתי דוחה אותה קצת ובודקת מה ההשפעה על השינה שלו
לגבי החלק השני של השאלה שלך- האם הוא נרדם עצמאית? איך הוא רגיל להרדם? ואיך את מגיבה להתעוררות הזו?
שאלה:
"ד' מתעורר משנת הצהריים בד"כ 15.30 וכבר מוותרים על שנת אחהצ. האם נכון להשכיב ב 19.00 או עדיף לפני?"
תשובה:
אני לא מסתכלת על השעון, אלא על הילד, אם דניאל מראה סימני עייפות כבר בשבע, אני מרדימה, אם יראה סימנים בחמש, אז זו תהיה תנומה של אחהצ ואז הוא יכנס לשנת לילה, סביב 21:00
אני מאוד לא ממליצה למשוך אותו, את תקבלי ילד עצבני, לא חיוני, שלא יודע מה הוא רוצה, הוא לא יאכל כמו שצריך, יהיה תלותי ובכיין ובסופו של דבר תהיה גם השכבה קשה ומלא התעוררויות כי הוא בעייפות יתר.
כשהוא מראה סימני עייפות=מבקש לישון, להשכיב.
שאלה:
"עד לפני שבועיים היינו מניחים אותה במיטה ואחרי כמה פעמים שנפל המוצץ והחזרנו היתה נרדמת לבד. בשבועיים האחרונים מאוד קשה לה להירדם. נרדמת בעיקר על הידיים או במנשא אחרי בכי חזק. לפעמים כשמניחים אותה אחרי שמרפה מתחילה לבכות שוב. כשכבר נרדמת בערב אז אחרי 20 דקות חצי שעה מתעוררת שוב בבכי ואותו תהליך חוזר על עצמו. אח"כ נכנסת כבר לשינה יותר עמוקה וקמה פעם אחת בלילה לאכול. כשקמה בלילה, הרבה פעמים לא חוזרת לישון, נהיית עירנית פתאום - לא בוכה וחמודה סה"כ אבל עושה רעשים ורואים שעדיין עייפה. כשאנחנו שמים אותה בינינו במיטה היא ישר נרדמת לעוד כ3 שעות. גם במהלך היום קשה להרדים. לא בוכה אבל יכול לקחת חצי שעה עד שנרדמת ולרוב ישנה מקסימום 40 דקות. עשתה חיסונים לפני שבועיים וגם התחילה ברזל".
תשובה:
לחלק הראשון:
סביב גיל 4 חודשים, הילדים שלנו חווים קפיצה התפתחותית שהיא לרוב קוגניטיבית ולאחריה מגיעה גם קפיצה מוטורית (מתהפכים חופשי או מתחילים לזחול), זה מייצר רגרסיות התנהגותיות: תלותיות, בכי, בקשה ליותר זמן ידיים, וגם קשיים בשינה.
אם היא מתעוררת הרבה בחלק הראשון של הלילה (זה מה שקורה אצלך), זה מעיד על השכבה בעייפות יתר, השינה הזו לא איכותית כי השתחרר קורטיזול לדם.
כשאנחנו מעבירים ילד שנרדם עלינו למיטה, כשהוא מסיים מחזור שינה, הוא חווה את אפקט ההפתעה, "היי איפה אני? לא נרדמתי פה? מה קורה פה"? ומגיב בבכי כי זה מבהיל.
לכן אני מציעה לתת לה להרפות עלייך, רק לעצום עיניים, ואז להעביר למיטה להרדמות סופית, אם זה לא אפשרי כרגע, לאפשר לה לישון עליך עד שתקום.
•רוב הילדים, ישנו טוב יותר עם ההורים מאשר לבד, בייחוד בגיל הזה, הריח שלכם, קצב הלב, החום, הנשימה משרים בטחון.
•צריך לקחת בחשבון שהיא עברה חיסון וזה מערער ובנוסף לוקחת ברזל ויש סיכוי טוב שזה כבד עליה, אולי עושה לה כאבי בטן? איך היציאות שלה? אם אכן יש כאבי בטן ושינוי ביציאות הייתי מחליפה חברה או נותנת יום כן יום לא.
•גם חיסון מאוד משבש אותם, יש את תופעות הלוואי שעליהן מספרים לך: חום, ישנים יותר וכו, אבל יש את אלו שלאף אחד לא אכפת מהן פשוט וזה השינוי ההתנהגותי מהחדרה של חומר כימי לגוף. יש ילדים שזה לא משפיע עליהם בכלל, ויש כאלו שלוקח להם אחכ לא מעט זמן להתאפס חזרה אז סבלנות.
שאלה:
"איך מעבירים תינוק בן חודשיים לישון מהעגלה למיטה?? הוא נרדם בעגלה עם קצת תנועה אני מנסה להרגיע אותו על הידיים ואז ללטף בראש ולשים מוצץ אבל בלי התנועה של העגלה הוא לא נרדם"
תשובה:
למה הוא נרדם רק שם? מה הוא צריך? בגילאים האלו אין רוצה יש צריך. דבר שני מה מפריע לך בזה שהוא יישן בעגלה?
אם זה הצורך בתנועה, אז רוב התינוקות בגיל הזה צריכים תיווך כלשהו במעבר מערות לשינה, אנחנו קוראים לזה מתו"ק (מגע, תנועה, קול)
אם כן חשוב לך שיישן במיטה, את תצטרכי לתת לו תנועה על הידיים או במיטה (אדגים) עד שמרפה ועוצם עיניים, ואז להעביר למיטה להרדמות מלאה, עדיין תצטרכי לעזור לו עד שילמד לעשות את כל הדרך לבד.
שאלה:
"בהרצאות ציינת כמה פעמים ששינה מושפעת מסדר יום נכון ואז אמרת שברור שבזמן הערות שלהם עושים איתן פעולות מוטוריות, השאלה שלי היא איזה פעילות בדיוק עושים איתם? שלי רק בן חודשיים חוץ מלשים אותו על הבטן לכמה דקות מה עוד אפשר לעשות איתו? ואיך זה משפיע על השינה? זה כמו ספורט בשבילנו?"
תשובה:
כשאנחנו עושים פעילות מוטורית במרחב, כזו שבה מערכת שיווי משקל עובדת, והשרירים שלנו בעבודה, הגוף מפריש הורמונים מעוררים ומרגיעים, לכן לאחר פעילות גופנית אנחנו מרגישים טוב כל כך וזה גם מה שממכר אותנו לפעילות הגופנית, התחושה שאחרי.
ההורמונים: אנדרופין, אדרנלין, דופמין וסרטונין (הורמון הקשור ישירות לשינה ועייפות, ככל שהריכוז שלו גבוה יותר, נהנה משינה איכותית וטובה יותר), בניגוד לקורטיזול שגם הוא הורמון מעורר שמופרש בפעילות גופנית, לא מייצרים סטרס, ויוצאים מהר יותר ממחזור הדם, כשהם עוזבים, אנחנו מרגישים עייפות בריאה, עייפות של אחרי עבודה ולא תשישות, אנחנו חשים שקט פנימי, שלווה, ותחושת הרפייה, ואת החוויה הזו אנחנו רוצות לשינה של התינוק שלנו.
גם עם ילד חודשיים, אפשר לרקוד, אפשר לבצע אווירונים ועבודה אל מול כוח הכובד, אפשר להפעיל רפלקסים וכן גם לשלב שכיבה על הבטן על גבי משטח ועבודה על הרמת ראש, חיזוק חגורת כתפיים, זוקפי הגב ועוד.
שאלה:
"איך להיפטר מהרדמה על כדור פיזיו? יש לי כאבי גב נוראים בגלל הכדור הזה, אי אפשר להרדים אותה בלי הכדור בשום צורה וזה בעייתי כשאנחנו לא בבית להיסחב עם כדור לכל מקום (במיוחד בימים של לפני הקורונה)"
תשובה:
הכדור הפך להרגל של תנועה כמענה לצורך בהרפייה במעבר מערות לשינה, יש לך כמה אפשרויות:
א. לעבור להרדמה על הידיים או במנשא
ב. להתחיל להסיר מחזקים (אני מסבירה איך במפגש של יום א) בגדול זה אומר שבהדרגה את מעבירה אותה שינוי:
קודם קופצת על הכדור ומשלבת טפיחות או יד על השכמות והעורף עד שהיא נרדמת.
בשלב הבא קופצת רק עד עצימת עיניים וממשיכה עד הרדמות עם הטפיחות או המגע.
בשלב הבא, לא משתמשים בכדור אלא עלייך עם טפיחות
ואז מעבירים למיטה בשילוב הטפיחות.
שאלה:
"איך אפשר להרדים תינוק (בן שבעה חודשים) שמתעניין במיוחד, ושקשה לו מאוד לכבות את עצמו? הוא התינוק השלישי שלי, ולכן היום אני פחות תמימה מפעם. היום אני יודעת שעם הגדולים היה מדובר בקושי בויסות החושי ובהיפראקטיביות (לא רוצה לתייג מעכשיו גם אותו חלילה, אבל זה מה שהיה איתם), אבל עם שניהם עוד הייתה לי תקווה וחשבתי שאני פשוט עושה משהו לא נכון עם חלונות השינה וכו', ופניתי לכל גורם אפשרי, יועצי השינה הטובים ביותר, מעבדת שינה, מנהלת מחלקת שינה בשיבא. שום דבר לא עזר. פשוט היו ערים במיטה, לא בוכים. עד היום כולם צייתנים, יש להם הרגלי טרום שינה מעולים, טקס מקלחת, החשכת הבית, סיפור מרגיע אבל הם פשוט שוכבים שם בשקט ולא ישנים שעות ארוכות, חושבים, מתעניינים. גם עודדי כזה, יכול להיות על הבטן זמן רב מאוד ולהתעניין בשמיכה, בסדין, בידיים שלו ברגליים. לא מהתינוקות שנראים תמיד חצי מעולים בדרך לשינה או שבדיוק קמו... והוא עייף! בוודאות הוא זקוק לשינה, אבל העולם נמצא שם וקשה לכבות אותו (גם בחושך). אין מוצץ ואין שמחכים או שום חפץ מרגיע, כי אין רגיעה, רק עניין רב".
תשובה: קודם כל את מבינה שמבחינת פוטנציאל שינה, היכולת שלו להרדמות עצמאית במהלך היום היא נמוכה, בגלל כל המרכיב התורשתי שציינת.
אני רוצה שתבחני כמה דברים:
א. מה הגירויים שהוא מקבל במהלך היום? האם יש מספיק פעילות מוטורית גדולה במרחב? יש מצב שהוא לא מפתח מספיק עייפות ומגיע לתשישות.
ב. מה קורה עם הכנסה לחדר חשוך ושקט ולאפשר לו את המרחב להרדמות כמו שקורה בלילה? גם אם ייקח לו זמן זה לא נורא.. יש שם המון למידה.
ג. מה קורה איתו במהלך היום? הוא חיוני? משחק? אוכל טוב? עולה במשקל? מתפתח מוטורית וקוגניטיבית?
ד. בסופו של דבר הוא נרדם בהנקה, כלומר יש שם מענה לצורך- מה הצורך? מנח מסויים, חום גוף והידיעה שלך שזה עובד..
האם את מעבירה אותו למיטה או שהוא נשאר לישון עלייך?
הייתי מנסה להשתמש במנח של ההנקה, זה לא ממש ערסול סוגר, ואם הוא מוכן לינוק בערסול, לא אמורה להיות בעיה לשכב בערסול, היות והוא משתמש בקול כדי להרדם, הייתי מחקה אותו ועושה אאאאא... מלטפת את הפנים שלו, מצמידה חיתול בד עם הריח שלך שאחכ יעבור איתו למיטה, אם צריך גם מכסה בחיתול גדול אותו.