אמור זה שם של דג

בנוסף לאמהות שאני פוגשת במרכז שלי, אני גם חברה בכמה קבוצות של אמהות ואחד הפוסטים החוזרים על עצמם מתחיל ב: "התינוק שלי בן... אמור ל...."

לאחרונה אני נתקלת בכאלו כל כך הרבה, שהחלטתי שהגיע הזמן לכתוב על זה, כדי להסביר פעם אחת ולתמיד שאמור זה שם של דג.

אין חוקיות בגידול ילדים!

כל ילד הגיע לעולם עם סיפור חיים אחר, שהתחיל להיווצר עוד כשהיה עובר ברחם אימו.

ההריון, הלידה, התנהלות ההורים מבחינה מעשית ורגשית, משפיעים על התינוק שלנו ובאים לידי ביטוי בהתנהגות שלו.

כל תינוק מכיל באופן שונה, ומבטא באופן שונה את מה שעובר ועבר עליו, לכל תינוק עוררות שונה של מערכת החושים, וגודל קיבה שונה.

תינוק שנולד במשקל 4 קילו, לא יאכל את אותה כמות מזון שיאכל תינוק שנולד במשקל 3 קילו.

תינוק יכול להיות שבע אחרי 120 מ"ל, גם אם כתוב על האריזה של התמ"ל שהוא "אמור" לאכול 180 מ"ל.

למה?

כי אין חוקיות בגידול ילדים!

כל תינוק בדיוק כמונו המבוגרים נולד עם קיבה בגודל אחר.. יש מבוגרים שיאכלו 2 ביסים והם שבעים, וכאלו שגם אחרי מנה מפוארת יישארו רעבים.

החוק היחיד בגידול ילדים הוא להסתכל על התינוק שלכן!!

לא רלוונטי לכן מה עושה/מרגיש/מביע תינוק אחר.

מה כן רלוונטי?

שהתינוק שלכן חיוני, מתפתח, מטיל שתן בכמות מספקת (כל 3 שעות יש חיתול רטוב), מפנה צואה בכמות מספקת, מביע סימני עצמאות (מוכן לרדת לכן מהידיים, כמובן תלוי גיל), ואוכל מספיק טוב על מנת לעלות במשקל ולהיות שבע ונינוח.

הדבר שהכי פוגש אמהות בהקשר של בכי וחוסר שקט, הוא רעב.. רוב האמהות מסתובבות בתחושה שהתינוק שלהן רעב, אם הוא לא רגוע (נפוץ בקרב מניקות כי אין אפשרות לדעת כמה אכל, אבל לא רק), אבל ברוב המקרים, הבכי וחוסר השקט יהיו קשורים לעייפות.. תינוק עייף, יוותר על אוכל תמורת שינה, ולכן נראה תינוק שמסרב לינוק (אני משתמשת במונח לינוק גם כשמדובר בבקבוק כי הפעולה היא עדיין יניקה), שלא מוכן לרדת מהידיים שלנו, חסר שקט, מקטר, בוכה הרבה, ואפילו עצירה התפתחותית.

הפתרון לזה הוא ללמוד לקרוא את סימני התינוק (תצטרכו לשם כך להפרד מהשעון בחייכם ולהתחיל להסתכל על התינוק) ופשוט להשכיב אותו כשהוא מבקש..(יש מאמרים נוספים בנושא הרגלי שינה)

זה בסדר שהתינוק שלכן ישן 3 שעות בצהריים, וזה בסדר אם הוא ישן רק חצי שעה בצהריים, למה?

כי אין חוקיות בגידול ילדים!

מה כן?

מסתכלים על התינוק- אם הוא חיוני, מוכן לשחק, לרדת מהידיים ואוכל טוב, השינה הספיקה לו.

אם הוא נודניק, מקטר, משפשף עיניים, לא מוכן לרדת מאיתנו ועוד סימנים, הוא עייף, ואז אנחנו נבין שחצי שעה לא מספיקה לו.

אממממה.. זה נכון להשכבה הזו.. מחר או בעוד שבוע, אולי כן תספיק לו תנומה של חצי שעה.

איך נדע?

נכון- נסתכל על התינוק שלנו!

החוק הזה תקף לכל עולם הילד-

"אמור להתחיל טעימות בגיל 4 חודשים"... מהמם, אבל התינוק שלי לא בשל להתחיל, הוא עדיין עם רפלקס הקאה, הוא עדיין אינו מחזיק את הראש בצורה מספקת, הוא מסרב לפתוח פה.. אז מה זה אומר??

זה אומר שאני מחכה לסימני בשלות מהתינוק שלי, ולא מהספרות או הוראות משרד כלשהו.

הנה עוד דוגמא לשאלות שאני נתקלת בהן:

התינוק אמור לזחול בגיל 4 חודשים...אבל שלי רק עכשיו למד להתהפך...

מצויין! כל עוד אני רואה שהתינוק שלי מתפתח מבחינה מוטורית/קוגניטיבית/רגשית, הכל טוב! אני לא בטוחה לגבי ההתפתחות שלו? יש מלא אנשי מקצוע שיעזרו לי, אבל ישוו את ההתפתחות שלו, לעצמו, ולא לאחרים.

תינוק שנולד פג, ההתפתחות שלו תהיה שונה מתינוק שנולד במועד...

תינוק שסובל מריפלוקס, ההתפתחות שלו תהיה שונה.

תינוק שבגלל דיסלוקציה של מפרקי הירך, נמצא ברצועות או גיבוס, ההתפתחות שלו תהיה שונה..

אז מה זה משנה מה הוא אמור??

אין חוקיות בגידול ילדים, מה כן יש?

להסתכל על הילד שלי, להיות קשובה לו ולפעול בהתאם.

להקשיב לאינטואיציה האימהית שלי, ולא של החברה/שכנה או ד'ר גוגל.

ולזכור שאמור, זה שם דג!