top of page

הקשר בין צורת ההאכלה לבין גזים

קיים מיתוס שגזים הם משהו הקיים אצל כל התינוקות, אין מה לעשות עם זה וזה יעבור בגיל 3 חודשים...

אז זהו שממש לא..

א. לא כל התינוקות סובלים מגזים (3 מתוך 4 ילדיי לא סבלו מגזים) ב. זו ממש לא גזירת גורל, ואני לא מתכוונת להתמודדות ע"י מתן תכשירים למיניהם המקלים על התסמינים.


קודם כל נבין מהם גזים:

גזים הן בועות אויר שנכלאו במעיים. בגלל שבחודשים הראשונים התינוק לא מספיק תנועתי ואינו מייצר לעצמו תנועה, הגזים נכלאים במעיים, ולא מצליחים לנוע אל עבר פי הטבעת (לכן תרגילי כיפוף ברכיים לכיוון הבטן, נשיאה במנשא פיזיולוגי ועוד, מקלים עליהם ומייצרים שחרור).

חלק מהגזים נוצרו כתהליך טבעי של פירוק המזון, וחלקם היו גרעפס שלא שוחרר וירד אל המעיים.


מה עושים?

א. משחררים גרעפס אחרי ובמקרים מסויימים, תוך כדי האכלה- כשהתינוק מראה סימני התנתקות מהבקבוק או מהשד (הקשתה של הגב לאחור, הטייה של הראש, פליטה חוזרת של הפטמה), עוצרים את ההאכלה, מרימים לגרעפס ומחברים מחדש אחרי.

ב. מתייחסים להאכלה בבקבוק כאילו, זו האכלה משד (האכלה תומכת הנקה): מטים את הבקבוק רק עד שהפטמה תתמלא בחצי כמות הנוזל, כך שהתינוק חייב לינוק כדי שייצא נוזל. ואיך זה קשור לגזים? 1) בגופנו מספר שרירים הנקראים "שרירים טבעתיים" (הם בצורת טבעת), השרירים האלו מפעילים אחד את השני, כמו גלגלי שיניים- כשאחד מהם עובד, הוא גורם לפעולה של השריר הבא וכן הלאה. הפה, המעיים ופי הטבעת הם שרירים כאלו. כשהתינוק יונק על מנת שייצא חלב, הוא גורם להפעלה של שרירי הפה, אלו מפעילים את המעיים ואלו את פי הטבעת, כך שבכל יניקה, נדחפות להן בועות האויר אל עבר פי הטבעת והתינוק תוך כדי יניקה, משחרר אותן (במילים פשוטות: מפליץ), כך הוא לא צובר גזים, ואין את כאבי הבטן והעוויתות. 2) שליטה במנגון רעב ושובע- כשהתינוק צריך לינוק כדי לאכול, הוא יכול לעצור כשהוא שבע, אין מצב בו חלב פשוט נשפך לו לפה והוא נאלץ לבלוע אותו, בלי קשר לרמת השובע שלו. כך הוא אינו אוכל מעבר לכמות שנדרשת לו, מה שמונע כאבי בטן (תחשבו עליכן אחרי ארוחה כבדה)


וסיבה נוספת שאינה קשורה לגזים אך חשובה, היא חיזוק שרירי הפה, כך נמנעת נזילה של אוכל מצידי הפה, ובגיל מאוחר ימנע ריור מוגזם, לשון שמוטה ועוד.


אם אתם מודאגים כי פתאום יש ירידה בכמות האוכל, שימו לב אם יש צמצום בפערים בין האכלה אחת לבאה, כשהתינוק נדרש להשתמש בשרירי הפה, על מנת לאכול, הוא מתעייף ויעשה הפסקות עד ששרירי הפה יתחזקו, אז מאוד ייתכן שבימים הראשונים, הוא יאכל פחות, אבל יהיה שבע לפחות זמן.. פשוט תתגברו את ההאכלה, אבל אל תקחו ממנו את השליטה על כמות המזון הנכנסת לגופו (מאמר נרחב על האכלה רגשית זמין באתר)

115 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מי הזיז את הגבינה שלי?

בני אדם צריכים שגרה.. השגרה מעניקה לנו בטחון ומסגרת, וע"י כך מאפשרת לנו שקט נפשי. תחשבו על היום הראשון שלכם בצבא- לא הבנו כלום, לא ידענו כלום, לא היה עוד סדר יום ולא ממש הבנו מי נגד מי. איזו תחושה היי

רפלקס מורו

רפלקס מורו, רפלקס הבהלה, הוא רפלקס השרדותי שמופעל כבר ברגע הלידה.. סביב גיל 3/4 חודשים, הרפלקס מתחיל להעלם (הוא נשאר אתנו לכל חיינו אך במקרי קיצון, לדוג: מישהו מבהיל אתכן מאחור..). עד אז ניתן לראות סי

bottom of page