הילד שעזר לפרפר לבקוע

מכירים תסכול? חוויתם תסכול? ראיתם את הילדים שלכם מתוסכלים?

ברור.. אין מישהו שלא היה במקום הזה כאדם וכהורה.

את הסיפור על הילד שרצה לעזור לפרפר מכירים?

הנה תקציר: ילד ראה פרפר שמנסה לצאת מהפקעת שלו, הילד התמלא אמפתיה ועזר לפרפר לבקוע את דרכו החוצה.. הפרפר לא שרד כי הכנפיים שלו היו חלשות והוא לא יכל לעוף ולמצוא מזון ומחסה.

מוסר ההשכל: קושי הוא לאו דווקא משהו שלילי, בקיעת הדרך החוצה, מטרתה לחזק את כנפי הפרפר כדי שיוכל להשתמש בהם, הפרפר לא חווה את התהליך הזה כקושי, מי שחווה את הקושי הוא הילד.


אז מה קורה לנו מול הילד שלנו?

אנחנו רואים סצנה מסויימת, מביאים אליה את הפרשנות שלנו שבמקרה הזה תהיה תסכול, ורצים להושיע את התינוק שלנו.


לדוג': הבן שלי מנסה לזחול קדימה ולהגיע אל משחק, הוא מנסה ומנסה אבל לא ממש מצליח להתקדם, הוא מתחיל להשמיע קולות אולי לבכות..

אני מפרשת את הסיטואציה כמסכן, הוא לא מצליח להגיע אל המשחק, הוא מתוסכל קשה לו, הוא לא אשם הוא עדיין לא זוחל.. אני אעזור לו.

מה קורה אז? אני ניגשת ומקרבת את המשחק אל התינוק שלי.

האם התינוק שלי חווה את הסיטואציה כקושי? האם הוא מיואש? כואב? לא בטוח בכלל..

גם אם הוא משמיע קולות קיטור, זה לאו דווקא אומר שהוא חווה את המצב כקושי, או כבלתי אפשרי או כקרבן.


מה התוצאה? תינוק שאין לו מוטיבציה לזחול ולהתקדם, הרי המשחק יגיע אליו בסופו של דבר, אז למה להתאמץ?


רוצים עוד דוגמה? בבקשה:

אני מגלה שהתינוק שלי חיזק את שרירי הבטן (איך זה קרה בפוסט הזה, וגם בפוסט הזה), והוא מצליח למשוך את עצמו עד לישיבה, אבל, הוא לא יודע לצאת ממצב הישיבה לזחילה, ולכן הוא לא יכול להגיע אל משחקים.

ושוב איזה מסכן, זו לא אשמתו שהוא לא יודע להגיע מישיבה לזחילה, אני אביא לו את המשחק.


מה התוצאה? ילד שלא מוכן לזחול אלא רק לשבת, כי מהרגע שאתה רואה את העולם מזווית של ישיבה, אין שום אינטרס לחזור ולראות רצפה.. ואם גם כל הצעצועים שלי מגיעים אליי, אז בכלל למה להתאמץ?


יש עוד מלא דוגמאות כאלו, אבל אני יודעת שכבר הבנתם שמה שנעשה פה, זה בעצם


לעזור לפרפר לבקוע.

למה זה קורה?

כי אנחנו יצורים אמפתיים, לימדו אותנו שתסכול הוא משהו שלילי, ואנחנו כהורים שמנו לעצמנו באופן מודע ולא מודע מטרה- למנוע מהילד שלנו תסכולים כל עוד אנחנו יכולים.


אבל למה תסכול הוא רע?

הרי אם לא נהיה מתוסכלים לא נרצה לבצע שינוי..

מתי אנחנו עוזבים מקום עבודה שלא היה לנו טוב בו? אחרי שהגענו למצב של תסכול: מהבוס, מהצוות, מהתנאים.. לא משנה ממה, אבל התחושה היא תסכול.

מתי עולה מוטיבציה לתנועה? כשייש תסכול כי השלב הנוכחי לא מקדם אותי.

תינוק זוחל כי הוא רוצה להגיע למשחקים שלו, אם לא יהיה מתוסכל, לא תהיה לו המוטיבציה להתאמן ולשכלל את הזחילה שלו.


השינוי בהגדרה צריך להתחיל בנו!



להגעה ליעד יש דרך, לפעמים הדרך חלקה ונעימה ולפעמים קופצנית ועם מהמורות, אבל יש לה משמעות.

אם לא נתסכל קצת את הילדים שלנו(ואת עצמנו), נמנע מהם למידה משמעותית על עצמם, על הסביבה ועל החיים.


14 צפיות

לפרטים נוספים או התייעצות מלאי את הטופס או התקשרי למספר שנמצא למטה

לקבלת מידע נוסף והזמנות: שירלי 052-4444473
  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon

© Poopik (2020) 

Designed by BestSite